"אנחנו"
- Yam
- 6 באפר׳ 2020
- זמן קריאה 1 דקות
כשהתחלתי לראות את הסרט אנחנו ציפיתי להמון , ג'ורדן פיל בהחלט הוכיח את מקומו כיוצר בתעשיית הקולנוע עם "תברח". ואני מודה שלא התאכזבתי, הסרט מעולה. היום יש המון סרטים שהם שוליים ולא מעבירים איזשהו מסר , אלא רק מעבירים לנו זמן מבוזבז... וזה נחמד לראות לשם שינוי סרט כזה שכן בא להעביר מסרים; חבויים וגלויים. הסרט מדבר על משפחה מגזע אפרו-אמריקאי שיצאה לחופשה ושם הם פגשו כפילים בדמויותיהם שלבשו סרבלים אדומים והחזיקו ידיים . הסרט מלא ברבדים ומסרים ויורד לשורש של תופעות אנושיות שקיימות בכל אחד מאיתנו , הוא נותן אלטרנטיבה מעניינת לאחד מהדברים שהיו יכולים לקרות בעתיד הלא רחוק, אולי אפילו קצת מפחידה. הוא מדבר על גזענות אבל על יותר מזה . הסרט בנוי משני צירי זמן עיקריים האחד של אדליין הילדה שפגשה את כפילתה ביריד, והשני שלה כמבוגרת עם משפחתה , ומציג את הכפילים כאלו שננטשו מאחור , מתחת לאדמה. הפעם, אני לא אעשה ספוילרים כי אני באמת חושבת שזה סרט שממש שווה לראות, ללא ספוילרים. המוזיקה הייתה מעולה ואני ממש אהבתי את השימוש בה. ג'ורדן פיל הוכיח שוב ללא שום ספק שהוא יכול לעשות את זה. ואני אפילו לא אתחיל לדבר על

הסופי שיגרום לכם להסתכל על כל הסרט ועל איך שבחנתם אותו מזווית אחרת לגמרי שלי אישית גרמה לחשק להריץ את הסרט להתחלה ולראות אותו מחדש. אקצר את דברי במשפט: מה אתם עדיין עושים פה ולא מתחילים את הסרט?
דירוג:
5 מתוך 6 במדד האורנגאוטנים.
סרט מעולה